- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 22561/07
|
בש"א, א בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
22561-07,2648-05
22.1.2008 |
|
בפני : הרשם אבי זמיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. גולדנברג פסי 2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ עו"ד יורי נחושתן |
: 1. רובנר זהבה 2. רובנר דוד 3. טוראל דורון עו"ד שמואל א. לינצר עו"ד דני שיראזי |
| החלטה | |
המבקשים (הנתבעים 1 ו-2) עותרים לצירוף שני משרדי רואי חשבון כנתבעים בהליך, קסלמן וקסלמן ו-BDO זיו האפט.
כתב התביעה נסב, בין היתר, על מצגים של הסכמים הנטענים כפיקטיביים, בפני המשיבים (התובעים), שנערכו, כביכול, בין חברת מולטימדיה קיד-בינה בחינוך בע"מ (שכונתה "ממק") לבין צדדים שלישיים, שאילו היו אמיתיים, היו מעידים על פוטנציאל כספי ניכר. המשיבים טענו, כי הם התקשרו עם המבקשים במערכת הסכמית, בין היתר, על סמך אותם הסכמים פיקטיביים.
בנוסף, נטען, כי המבקשים ביצעו עיסקאות באמצעות המבקשת 2, בניגוד למוסכם ותוך העברת ההכנסות אליה וחיוב ממק בהוצאות.
חשוב לציין, כי ביום 17/12/07 הגיש המבקש 1 תביעה כנגד המשיבים בגין הפרת הסכם הקצאת מניות שנערך בין הצדדים, והפרת חובת הזהירות באופן שהוביל לקריסתה של החברה (ת"א2754/07). המבקש 1 טען, כי בעת עריכת הסכם ההקצאה, המשיבים הסתירו את העבירות הכלכליות שבוצעו על ידי שותפיהם, ומשנחשף הדבר בעיתונות האמריקאית, החלה נאסד"ק לחקור את הפרשה, באופן שגרם נזק לחברה. בנוסף, טען המבקש 1, כי המשיב 2 הפר את התחייבותו להזרמת ההון הנדרש, ובניגוד להתחייבויותיו, לא התקבלו הכנסות משיווק המוצרים בעולם.
בנוסף, נטען בכתב התביעה, כי בתחילת ההתקשרות בין הצדדים, בוצעה בדיקת נאותות לחברה על ידי חברה ציבורית אמריקאית בשם SCOOP, ובמקביל בוצעה גם בדיקת נאותות עבור המשיבים, על ידי משרד רואי החשבון קסלמן את קסלמן, במסגרתה, לבקשת משרד רוה"ח, הועברו מסמכים ונתונים רבים, ובתום הבדיקה, קיבל המשיב 2 לידיו הערכת שווי של ממ"ק. אציין, כי תלויה ועומדת בקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים האמורים.
בבקשה הנוכחית, טוענים המבקשים, כי בדיקת הנאותות, התייחסה לנתונים שונים שנמסרו למשרד רוה"ח קסלמן וקסלמן, והנתונים הכספיים של החברה באו לידי ביטוי בדוחות הכספיים של ממק שבוקרו על ידי המשרד האמור, וכן על ידי משרד BDO זיו האפט. מכאן, לטענתם, ככל שהמידע הקשור למצבה הפיננסי של ממק לא נמסר במלואו למשיבים, סמוך לחתימת הסכם הקצאת המניות ולאחר מכן, הרי שייתכן שהדבר נובע מתוצאות בדיקת הנאותות ומאופן עריכת הדוחות הכספיים, ויש לצרף את שני משרדי רוה"ח על מנת לברר זאת. המבקשים מפנים לדברים שונים שנאמרו במהלך החקירה הנגדית שהתקיימה במסגרת הדיון בבקשה לביטול עיקול, והמעידים על הסתמכות המשיבים על בדיקת הנאותות, וכן מפנים לדברים שהובאו בפתח הדוחות הכספיים המבוקרים של ממק, בדבר התקנים הנדרשים לביקורת החשבונאית.
בתגובתם, טוענים המשיבים, כי בדיקת הנאותות והערכת השוווי, כמו גם ביקורת הדוחות הכספיים, יצאו מנקודת הנחה, שההסכמים שהוצגו הם אמיתיים. לטענתם, גם בדיקת הנאותות המקיפה ביותר לא הייתה יכולה לגלות את העיסקאות הפיקטיביות. באופן דומה, גם הדוחות הכספיים התבססו על נתונים שהתקבלו מהנהלת ממק, ולכן לא היה באפשרותם של רואי החשבון להתחקות אחר מעשי המרמה. המשיבים מפנים גם הם לדברים המובאים בפתח הדוחות הכספיים, המכפיפים את הנתונים הגלומים בהם לאחריות הדירקטוריון וההנהלה של החברה.
תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסדירה את סוגיית צירופו של בעל דין נוסף בהליך, ועל פי הפסיקה, היא מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב למדי לבחינת צירופו של בעל דין, ביחס למועד הצירוף ומבקש הצירוף, כשהתנאי היחיד הוא, כי הצירוף נדרש לשם הכרעה יעילה וממצה של השאלות הרלוונטיות.
עם זאת, קיימת הבחנה בין בקשת תובע לצירוף נתבע נוסף לבין בקשה זהה מצד הנתבע, ונקבע כי רק במקרים נדירים ביותר יצורף בעל דין כנתבע, שלא על פי רצונו של התובע, וזאת בהתחשב בכך שהתובע זכאי לקבוע את זהות הצד שכנגד, שבאופן פוטנציאלי, הוא יצטרך לשאת בתשלום הוצאותיו (ראו ע"א (מחוזי ת"א) 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (8/8/07) והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם). זאת, במיוחד שעה שעומדת לנתבע/המבקש האפשרות להגיש הודעת צד ג'.
בדיקת הנאותות נערכה במהלך שנת 1997, לפני עריכת ההסכם (מיום 10/2/98), ואני מניח שתוצאותיה היוו שיקול נכבד בהתקשרות המשיבים עם המבקשים. באופן דומה, גם הדוחות הכספיים שנערכו לאחר מכן, אמורים היו לשקף את מצב הדברים לאשורו.
עם זאת, אני מסכים עם המשיבים בכך שאין קשר בין הנתונים השונים הנטענים כפיקטיביים, לבין אופן עריכת בדיקת הנאותות או הדוחות הכספיים, כל עוד מדובר בנתונים הנובעים ממצגים מוטעים מצד המבקשים, או ממערכת הסכמים פיקטיביים, עליה הם מתבססים. לפיכך, ובהעדר אינדיקציה ראשונית לכך שהמידע הנטען כשגוי נובע מאופן עריכתם, קשה לייחס אחריות למשרדי רוה"ח, באופן המצדיק את צירופם להליך, בניגוד לעמדתם של המשיבים-התובעים.
הבקשה נדחית. הנתבעים 1-2 ישאו בהוצאות התובעים בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ח (22 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
אבי זמיר, שופט רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
